<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' חלה</h1>
<h2>דף עו:</h2>
ושיעור עיסה שחייב להפריש [חלה] ממנה מ"ג ביצים וחומש ביצה. ושיעור ביצה של חלה יש שמשערים השעור לע"ב אוקיאות והאוקיא עשרה זוזי כיילי, וחכמי אספמיא חולקין בדבר זה ואומרים ששעור חלה מ"ד אוקיאות דהאוקיא עשרה זוזי כיילי. ונשאלו הגאונים ז"ל בדבר זה איזהו שעור מדוקדק, והשיבו כי ודאי שיעור חלה מ"ג ביצים וחומש ביצה וכמפורש בשמעתא דאימריא בעירובין בפ' כיצד משתתפין [פ"ג ע"א] כי אתא רב דימי אמר שיגר לו בן בוניוס לרבי מודיא קונטרסא דמן נאוסא וכו', ומההיא שמעתא שמעינן דשעור חלה מ"ג ביצים וחומש ביצה ולכן נתנה תורה שעור בביצים ובפירות, שדברי סופרים נתנו על הר סיני כדכתיב ועליהם ככל הדברים, לפי שהביצים והפירות נמצאות בכל מקום, כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שישראל עתידין להתפזר בין האומות, ומשקליהם ומדותיהם שהיו בימי משה ושהוסיפו עליהם בארץ ישראל אין נשמרין להם, והמדות משתנות בדורות ובמדינות, שבכל דור ודור היו מחדשין חכמים מדותיהן, כדמפורש בכמה מקומות [עדיות פ"א מ"ב, כתובות ס"ד ע"ב, מנחות ע"ז ע"א, בכורות נ' ע"א]. וגם בחלה מצינו שהיו מחדשין מדותיה בכל עת, שהרי שיגר לו בן בוניוס וכו' ואמר ר' יצחק [פסחים ק"ט ע"א] נמי קיסתא דמורייסא דהות בציפורי, ותומנתא קמייתא דאמר ר' יוחנן דהות יתירא על דא ריבעא, וגם רב [פסחים מ"ח ע"א] שיער קבא מלוגנאה לפסחא וכן לחלה. ונשתנו כל המדות הללו שהם מזמן קרוב ואינן ידועות כלל, וכל שכן מדורות הראשונים שאינם ידועי' מדותיהן כלל, הלכך תלו חכמים ז"ל המדות בפירות ובביצים שהם קיימות ואינן משתנות. מיהו שיעור הביצים תלו אותן לפי דעתו של רואה. [ויש מי ששיער משקל ידוע בה' רבעים קמח ועוד] ע"ב אוקיאות, כך עלה בדעתו וכך ראה שיעור הביצים. והרבה מרבואתא ששערו נמי כשעור הזה. וחכמי אספמיא ששערו נמי מ"ד אוקיאות כך עלה בדעתם וכך ראו בשעור הביצים והחמירו בדבר, וחייבין לעשות כפי שיעורן כי הכל לפי דעתו של רואה. ויש נמי מי ששיער משקל ידוע בה' רבעים קמח ועוד ואמר שהמשקל תש"ב זוזים. ומנהגא דעלמא האידנא בכולה גולה לאפרושי שתי חלות אחת לאור ואין לה שעור ואחת לכהן ויש לה שעור כדפרישנא לעיל, והיינו טעמא דעבדינן תרי משום דלא איפשר למיכלה בטומאה, ואי איפשר נמי לבטלה כדי שלא תשתכח תורת חלה הילכך עבדינן הכי. והכי מנהגא מפריש [מראשית עיסה מעט לישה ומברך עליה מקודם שיפרישנה בא"י אמ"ה אקב"ו להפריש תרומה, ונוטל מעט לישה ואומר הרי זו חלה היא חלת האור ואין לה שיעור. ואחר כך מפריש חלה אחרת] כשיעור שפירשנו אחד מכ"ד ולנחתום אחד ממ"ח בלא ברכה ואומר הרי זו לכהן ונותנה לכהן ואין לה פדיון.
